.jpeg)
שיח מכשפות
מתי לאחרונה עזבת את הבית והמשפחה ליומיים שלמים או יותר?
לא כי שלחו אותך מהעבודה
ולא היתה לך ברירה
אלא כי בחרת?
ואיך הרגשת כשנסעת?
אתמול חזרתי מכנס בן יומיים
שעסק בחדשנות ויצירתיות בעסקים.
הכנס של רוזין רוזנבלום היה מ-ד-ה-י-ם
מלא בתוכן מעולה וחדשני, מרצים מהשורה הראשונה
והזדמנויות ליצירת קשרים.
כמי שמקפידה ללמוד באופן קבוע
להתחדש בידע ובכלים לטובתי ולטובת הלקוחות שלי
חשוב לי מאוד להשתתף בכנסים כאלה.
הפעם, נסעתי לכנס עם חברתי ושותפתי,
האדריכלית דבי שור אליאסי.
נבחרנו, מתוך עסקים רבים, להציג את המיזם המקורי והחדשני שלנו
המתכון - האקדמיה האינטרנטית להגשמת בית חלומותיך
בפני 550 משתתפי הכנס.
קיבלנו פידבקים מעולים, המון פרגון, אהבה והתלהבות מהמיזם שלנו
וכן - זכינו במקום השלישי והמכובד!
כדי להיות קרובות למקום האירוע, נשארנו לישון בתל אביב.
כן, עזבנו את המשפחה ליומיים שלמים לטובת העסק שלנו.
בדרך חזרה לירושלים, הצטרפה אלינו בעלת עסק נוספת.
למרות העייפות אחרי יומיים אינטנסיביים, האדרנלין ברכב היה גבוה
וכשסיכמנו את החוויה העצמתית שעברנו
השיחה גלשה, באופן טבעי, לבית ולילדים.
מצאנו את עצמנו מדברות על הבלגן שיחכה בבית
על הילדים שהוזנחו - בטח לא הכינו שיעורים ואולי לא התקלחו ואולי אחרו לבית הספר...
ועל המחירים שילדים משלמים כשאמא עובדת
ועל איך שלפעמים אנחנו מרגישות ממש כמו מכשפות!!!!!!
מחול השדים במכונית הלך והתגבר
ומפלס רגשות האשם עלה ככל שהתקרבנו לירושלים.
מדהים לגלות עד כמה עמוק טבועים בנו הרגשות האלה
כמה מהר ובכמה טבעיות הם צצים,
אם רק מאפשרים להם את המרחב.
מדהים עוד יותר לגלות - עד כמה הם פרי הדמיון שלנו
מיותרים לחלוטין ומשוללי כל יסוד.
זו לגמרי הבחירה שלנו אם לאמץ אותם או לא,
אם לאפשר לשיח המכשפות להיכנס למרחב התודעה שלנו.
כמה שנבין את זה מוקדם יותר
כמה שנלמד להשתיק את הקולות האלה
כך ייטב לנו ולילדים שלנו.
אחרית דבר:
כשנכנסתי הביתה - הבן המקסים שלי הפנה את תשומת לבי לכך שהכיור ריק "חשבתי שלא יהיה לך נעים לחזור ולמצוא כיור מלא" אמר ואני התמוגגתי
דבי הגיעה הביתה וגילתה שהריח הטוב שהריחה במדרגות
מגיע הישר מהמטבח שלה.
בעלה הכין לה ארוחת ערב
הכביסה היתה עשויה
והילדים היו בריאים ושלמים.
הילדים שהיו עדים להשקעה הגדולה של דבי ושלי במיזם
היו גאים בהצלחה שלנו
ושום דבר הרה גורל לא קרה!
אני מאמינה שגם אצל השלישית הכל עבר בשלום.
והמסקנה? כאמהות, אנחנו היחידות ששמות לעצמנו מכשולים
ככל שנשחרר - כך ניטיב עם עצמנו ועם המשפחה שלנו.
אם נלמד לנטרל את שיח המכשפות
פתאום נגלה בבני המשפחה כישורים ומסוגלות
שלא אפשרנו להם לבוא לידי ביטוי
פתאום נראה שהילדים מרוויחים מההשקעה, מההצלחה ומהאושר שלנו.
פתאום נבין שזה בסדר. שמותר לנו לקחת מקום לעצמנו. שמגיע לנו.
ועכשיו אשמח לשמוע ממך, בתגובות למטה:
האם גם את חווה רגשות אשם?
מה את נמנעת מלעשות בגלל רגשות האשם?
ואיך את מתמודדת אתם?
שבוע טוב,
גלית