אתמול בלילה...

מי שמכיר אותי יודע שמעולם לא הייתי חיית לילה...

אבל הלילה הייתי ערה מ 00:01 – 00:03 לפנות בוקר. ומבחירה.

למה?

לפני שאספר לך, אני רוצה לשתף אותך במשהו מאוד חשוב.

אני מאמינה, וזה אחד הדברים שאני מלמדת בהרצאות שלי

שיש שלוש מתנות מאוד מיוחדות שכל הורה

יכול לתת לילדים שלו:

המתנות האלה הן:

1. זמן

זמן איכות, של בילוי אחד על אחד, עם כל אחד מהילדים.

זה לא חייב להיות הרבה זמן – אבל זה כן צריך להיות זמן ללא הסחות

זמן שבו הילד יודע ומרגיש שהוא במרכז.

זו יכולה להיות פעילות משותפת, שיחה, צפייה בסרט

ואפילו רביצה משותפת. אבל הדגש הוא על המשותף.

יש שקוראים לזה "חוג אמא" ומגדילים להפוך את זה

לזמן קבוע מדי שבוע.

2. זכרונות

זה נחמד לתת לילדים מתנות פיזיות. בובות, משחקים, מכשירי תקשורת מתקדמים וכל מה שכסף יכול לקנות. אבל בעיני- חוויות הן הדבר שנשאר לאורך זמן. בסופו של דבר, מה שנשאר לאדם אלה לא החפצים אלא הזיכרונות.

ולכן חשוב לייצר חוויות משותפות ובכך למלא בכל טוב את תיבת הזיכרונות.

הדבר השלישי הוא

3. מסורות

וכאן אני לא מתייחסת בהכרח למסורות של חגים אלא למסורות משפחתיות. תחשבי על זה לרגע. אנישים חוזרים למסורות משפחתיות הרבה אחרי שההורים שלהם כבר אינם.

מסורות הן דבר שמגבש את המשפחה, שעובר מדור לדור, שמאחד.

מסורת משפחתית יכולה להיות סביב כל דבר:

היום האחרון ללימודים או לחופש הגדול

כמובן שסביב חגים, נפילת שיניים (פיית השיניים),

סביב הישגים וכמובן שסביב ימי הולדת.

איך נולדת מסורת?

הנה דוגמא: לפני 12 שנה, כשהבן שלי היה בן 4, התחלתי,

מבלי לדעת שזה מה שאני עושה

מסורת סביב ימי הולדת.

בעקבות ספר שקראנו אז, יצרתי לו בבוקר יום ההולדת פעילות

של מחפשים את המטמון ברחבי הבית.

הכנתי מפת אוצר, משימות והפתעות- כמובן שבהתאם לגיל שלו.

משנה לשנה שכללתי את הפעילות.

עד ששנה אחת, כשכבר חשבתי שזהו, הוא כבר גדול מדי, וויתרתי על הפעילות.

כשראיתי את האכזבה העצומה - הבנתי שבעצם יצרתי מסורת משפחתית

ומסורת צריך לשמר.

אז מה השאיר אותי ערה לפנות בוקר?

יצירת חוויה, זכרונות ומסורת.

בתי, אדר, חוגגת היום יומולדת 11.

היא ביקשה להפוך את הבית לבית רדוף רוחות.

נשארתי ערה כדי להמשיך את המסורת ולהכין לאדר

"מחפשים את המטמון" בסימן בית רדוף רוחות.

הידיעה למה אני עושה את מה שאני עושה

נתנה לי את הכוחות, המוטיבציה ובעיקר את ההנאה מהעשייה.

אבל ההנאה הגדולה ביותר היתה לראות אותה מתעוררת הבוקר

כשרוח רפאים מקדמת את פניה במיטה ומזמינה אותה לביצוע המשימות.

אחת עשרה משימות שתהפוכנה במהלך היום את הבית לבית רדוף רוחות.

החוויה המיוחדת, הזיכרונות שיישארו, זמן האיכות שנבלה כשנעבוד על המשימות והמסורת שנמשכת היו שווים את שעות השינה שהחסרתי.

ועכשיו אשמח לשמוע ממך:

אילו מסורות את זוכרת מהמשפחה שלך?

אילו חוויות ומסורות את יוצרת עבור הילדים שלך?

ואיך את אוהבת לבלות זמן איכות עם הילדים שלך?

שיהיה פורים שמח עם הרבה חוויות וזיכרונות

שלך,

גלית

נ.ב

והנה עוד כמה תמונות:

עטלפים לפני...

ואחרי

קורי עכביש

ועכבישים