השראה ליום ראשון: תובנות מטיול בלונדון

התגעגעתי.

בשבועיים האחרונים בחרתי שלא לכתוב

יצאתי עם הבת שלי לטיול בת מצווה בלונדון

ובחרתי להיות מרוכזת לגמרי בילדה ובחוויה המשותפת.

היו לנו תשעה ימים גדושים של ביחד

שבהם ביקרנו במוזיאונים

התלהבנו מפארקים ומגנים בוטאניים

ראינו מחזמר

נסענו לסטודיו שבו צולמו סרטי הארי פוטר

שוטטנו בשווקים

שטנו באוטובוס ימי

הצטרפנו לסיור בעקבות אמני רחוב

והתלהבנו מאמן רחוב שמצייר על מסטיקים

שאנשים השליכו ברחוב

ביקרנו משפחה

וגם עשינו שופינג.

היה מושלם! חוויה מקרבת ומגבשת.

אבל היום אני רוצה להתרכז דווקא בחוויה לא מתוכננת

ולשתף אותך בתובנות שהיא הניבה:

באחד הימים, בהפסקה שבין ביקור במוזיאון הטבע

למוזיאון ויקטוריה ואלברט

נכנסנו לגני קנזינגטון הסמוכים.

תכננו לרכוב על אופניים

אבל אז משך את שימת ליבנו

מתחם שבו לומדים לעשות אקרובטיקה

על טרפז – כלומר לרחף באוויר.

ישבנו מהופנטות על הדשא וצפינו בשיעור

שבו מורה אחת התנדנדה הלוך ושוב על טרפז בגובה

והמורה השני תדרך וסייע לתלמידים שעלו בזה אחר זה

להיתלות בעזרת הרגליים

לעזוב ידיים

וברגע הנכון לאחוז בידיה של המורה

ולשחרר רגליים.

אם ההסבר לא ברור - הנה התמונה:

המורה מימין והתלמידה משמאל.

התלמידים נפלו למטה לרשת בזה אחר זה

אבל שבו וטיפסו במעלה הסולם וניסו שוב.

כשהצליחו - ההתרגשות היתה עצומה!

אחת התלמידות שירדה למטה אחרי שהצליחה

אמרה לחבריה שקיבלו אותה בתשואות:

"IT'S ALL A MATTER OF TIMING"

"זה הכל עניין של תזמון."

לפני שהמשכנו בדרכנו,

אדר ואני סיכמנו לעצמנו את התובנות שלנו מהצפייה בשיעור:

1. אסור לוותר.

התלמידים לריחוף למדו אותנו שכדי להשיג מטרה צריך לנסות שוב ושוב.

אסור לוותר גם אם הדרך קשה וגם אם נופלים בדרך.

כשמתמידים ולא מוותרים – מצליחים

והצלחה שמגיעה בעקבות נחישות והתמדה – מביאה לאושר עילאי.

2. "זה הכל עניין של תזמון"

לכל דבר יש קצב ותזמון מדויקים משלו.

לפעמים אנחנו מנסים לגרום לדברים לקרות

יותר מהר או יותר לאט מהקצב הטבעי שלהם.

התלמידים לריחוף הדגימו לנו איך

מי שמשחרר ידיים מוקדם מדי או מאוחר מדי,

מפספס את המומנטום ונופל למטה.

רק מי שמשחרר ידיים ברגע המדויק שבו המורה מתנדנדת לידו

מצליח להיאחז בידיים שלה ולהמשיך לרחף.

עלינו להיות ערניים ולזהות את הרגע המדויק

מבלי לנסות לזרז תהליכים או לעכב אותם.

כשדברים קורים באופן אורגני – הם מתרחשים בקלות.

3. להסתכל לפחד בעיניים ולעשות

הצפייה בתלמידי הריחוף הביאה אותנו לדבר על פחדים.

הסתקרנו לדעת אם גם התלמידים לריחוף מפחדים מהגובה,

או לפחות פחדו בהתחלה.

הגענו למסקנה שלכולם יש פחדים

ושהחוכמה היא להסתכל לפחד בעיניים ולפעול בכל זאת.

עבורי, הנסיעה ללונדון, עם הילדה, היתה אתגר גדול

אני יכולה לדמות את האתגר הזה לטרפז.

זה שהצלחתי להרים את הנסיעה - זה הישג מבחינתי

ממש כמו הריחוף באויר וההיאחזות בידיים של המורה.

מה שנדרש ממני היה להסתכל לפחד בעיניים ולפעול בכל זאת.

בלי לוותר.

והנה תובנה נוספת:

דברים מיוחדים קורים מחוץ לתכנית המקורית

השתדלתי לבנות את התוכנית לטיול בצורה כמה שיותר מפורטת.

תוך שאני משאירה מקום לגמישות ולדברים לא צפויים.

ובאמת, דווקא הדברים שקרו מחוץ לתוכנית המסודרת,

הוסיפו צבע ועניין לטיול ויזכרו כמיוחדים.

מנהיגות היא היכולת להסתכל לפחד בעיניים ולפעול בכל זאת!

אז השבוע אני מזמינה אותך לדמיין שגם את לומדת לרחף על טרפז

ולשאול את עצמך את השאלות הבאות:

• מהו הטרפז שלך?

• מה תיחשב בעיניך הצלחה?

• באילו מהתובנות את בוחרת כדי להצליח בריחוף שלך?

• האם עליך לשים לב לתזמון?

• אולי את צריכה לא לוותר?

• ואולי מה שנדרש ממך הוא להסתכל לפחד בעיניים ולפעול?

ודבר אחרון - אל תשכחי להיכנס פה למטה לתגובות

ולכתוב לי את התשובות שלך.

שיהיה שבוע מופלא ומיוחד,

גלית