שימי לב למרווחים

"אני מרגישה כמו נהגת מרוצים שנוסעת במהירות שיא

ועומדת להתנגש בקיר" היא אמרה.

"עמוס לי. אין לי אוויר לנשימה!"

"אין לי מושג איך אעמוד בכל מה שאני צריכה לעשות"

"מרוב לחץ אני פשוט משותקת. לא מסוגלת לעשות כלום

אני בטוחה שבסוף עוד אתנגש בקיר!"

לאחרונה אני שומעת את המשפטים האלה לא מעט.

אולי זה חלק בלתי נפרד מהשגרה...

ואולי זה חלק מתרבות השפע שאנו חיים בה

שמזמנת לנו שפע הזדמנויות

אבל גם שפע משימות ומחויבויות

וגורמת לנו להתנהל על טורבו.

גם לנו יש חלק בתדלוק התחושה המסחררת הזו:

אנחנו דורשות מעצמנו להספיק הכל

לעשות ולהיות גם וגם וגם

לעמוד בציפיות של כולם מאיתנו

ולא פחות מזה, בציפיות שלנו מעצמנו.

פחות ממושלם? זה לא מקובל.

לא קל....

בהחלט מלחיץ.

מרגיש כמו מסלול התנגשות.

אתמול בערב, כשסקרתי את היומן שלי

כפי שאני עושה בכל מוצ"ש

הרגשתי איך האוויר בריאות שלי אוזל

קלטתי את כמות הפעילויות וההתחייבויות ששיבצתי:

אימונים, קורסים, מפגשים, כתיבת הצעות

וגם הכנות לקראת כל מה שמתוכנן לשבוע שלאחר מכן

אמא'לה.... הרגשתי שאני מתכווצת.

אז הזכרתי לעצמי את מה שלמדתי מאחד המנטורים שלי

שסיפר על ההתנסות שלו בנהיגת מרוצים.

באחד השיעורים הראשונים שהוא לקח,

המכונית נסעה במהירות גבוהה מאוד

כשלפתע היה עיקול חד בכביש.

עיניו היו דבוקות לקיר שהתקרב אליו במהירות.

הוא היה בטוח שההתנגשות בלתי נמנעת.

בדיוק אז, המורה לקח פיקוד והורה לו

לעשות את הדבר שנראה הכי פחות טבעי:

להסיט את המבט מהקיר אל הכביש.

ההתנגשות נמנעה.

מה ההיגיון?

כשנוסעים במהירות, ההגה הולך בעקבות המבט שלנו.

אם המבט מופנה לקיר - הרכב נוסע לקיר.

אם המבט מופנה לכביש - הרכב נוסע בעקבות המבט-

ונשאר על הכביש.

כשאנחנו רואים קיר לפנינו - באופן טבעי

המבט הולך אל הקיר

ולכן, עלינו להתרגל לפעול כנגד האינסטינקט הטבעי

ולהסיט את המבט מהקיר אל הכביש.

ואיך זה קשור ליום יום שלנו?

כשמסתכלים על היומן - הנטייה הטבעית היא

להסתכל על כל המשימות

ועל כמה שהיומן עמוס.

אז בחרתי, ממש במודע, לשנות את המיקוד שלי.

במקום להתמקד בכל מה שאני "צריכה" לעשות

התחלתי לחפש ביומן את כל המרווחים שיש לי.

מרווחי זמן שהם כמו אוויר לנשימה. ההתמקדות הזו גרמה לי להרגיש מבורכת

ולהתנהל ממקום של שפע ומרחב.

השבוע אני מזמינה אותך

לחפש ביומן את כל המרווחים שבין המשימות.

זה לא אומר להתעלם מהמשימות.

זה לא אומר שלא תבצעי את המוטל עלייך.

אבל זה כן אומר שהמיקוד שלך יהיה על המרווחים.

מנהיגות היא לקיחת אחריות על ההתנהלות שלי בתוך הזמן.

כמו תמיד, אשמח לשמוע ממך:

איך היה לך להתמקד במרווחים?

שיהיה שבוע עם הרבה אוויר לנשימה.

באהבה

גלית